עיקר תוספות יום טוב על משנה נגעים ט׳

1 א מִטַּמְּאִין כוּ'. וְהַלָּשׁוֹן קְצָת קָשֶׁה, דְּבִשְׁאָר נְגָעִים בָּעֵי עוֹד הֶסְגֵּר, וּבְזוֹ מִטַּהֲרִים בְּשָׁבוּעַ אֶחָד. וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּהָכִי נַמִּי קָאָמַר דְּטָמֵא בְשֵׂעָר וּבְפִשְׂיוֹן דַּוְקָא, וּבְלָאו הָכִי אַף עַל גַּב דְּלֹא כָהָה טָהוֹר. תּוֹסָפוֹת:

2 ב שְׁחִין כוּ'. לְשׁוֹן חֲמִימוּת דְּעַל יְדֵי הַהַכָּאָה מִתְחַמֵּם הַבָּשָׂר. חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר יְשַׁעְיָה מד, מְתַרְגֵּם שַׁחֵינִית. רַשִׁ"י:

3 ג אֵין כוּ'. מִדְּחִלְּקָן הַכָּתוּב בִּשְׁתֵּי פָרָשִׁיּוֹת אַף שֶׁמִּשְׁפָּטָן שָׁוֶה. גְּמָרָא:

4 ד בַּתּוֹרָה. שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר צָרֶבֶת הַשְּׁחִין וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן, עִנְיָנוֹ שֶׁאֵינוֹ נֶגַע טָמֵא כֵּיוָן שֶׁלֹּא פָשָׂה, אֲבָל הִיא צָרֶבֶת כְּשֶׁהָיָה וְאִלּוּ פָשָׂה אוֹ בָּא בְשֵׂעָר הָיָה טָמֵא. הָרַמְבַּ"ם:

5 ה הָרַמְבַּ"ם. וְקָשֶׁה, הָא עֲדַיִן לֹא אָמַר לָהֶם בָּזֶה שֶׁיַּסְגִּיר. וְכֵן קָשֶׁה, דְּעַל לֹא שָׁמַעְתִּי מְפָרֵשׁ הָרַ"ב גַּם זֶה יַסְגִּיר, וְהוּא לְשׁוֹן הָרַ"שׁ, וַהֲרֵי כְּבָר יָדְעוּ שֶׁיַּסְגִּיר. וּלְדַעַת הָרַ"שׁ יֵשׁ לְפָרֵשׁ שֶׁהַשְּׁאֵלָה הָיְתָה אִם יַסְגִּיר אִם לָאו, וְאָמַר לָהֶם לֹא שָׁמַעְתִּי וְיַסְגִּיר. וְהָרַ"ב עִרְבֵּב שְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים:

6 ו לֹא שָׁמַעְתִּי. וְלֹא אָמַר לֹא יָדַעְתִּי, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לֹא אָמַר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע מֵרַבּוֹתָיו. מַהֲרַ"ם: